<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן ל"ט</h1>
<h2>דף לג:</h2>
דין כף חולבת בת יומה, ונתנה בקדירה [של] (ב)בשר. ואין בהם ששים דאתסר בהנאה. ומסקי בתמורה דהוי בקבורה. ואסור לתת בקדירה אף מים שקו' לישיכ"א דרוצה בקיומו על ידי דבר אחר ואף למחר שאינה בת יומה, שכבר נאסר מאתמול. מעשה בא לפני רבי בקדירה של בשר ששמו בה כף חולבת בת יומה. ולא היו ששים. ואסר הכל אפילו בהנאה משום בשר בחלב. והצריך לקבור הכל. אף בהנאה [נאסר] הקדירה, כדפ"ב בתמורה [ל"ג ע"ב], דבשר בחלב בקבורה. ואף אסר הקדירה ליתן לתוכו מים ודשן שקורין לישיכ"א. משום דהוי רוצה בקיומו על ידי דבר אחר, כדאשכחן פרק אין מעמידין [ל"ב ע"א] גבי חרס הדרייני אפילו לסמוך בו כרעי המיטה אסור מהאי טעמא דהוי רוצה בקיומו על ידי דבר אחר. ואפילו למחרתו, שלא נעשית בקדירה בת יומה, מכל מקום נראה לאסור הואיל וכבר [נאסר] בהנאה. מטעם זה אסורות אותן קדירות של פסח אפילו שאר תשמישין דאינו מידי דאכילה.
